סיפורה של תמונה היסטורית- מאת עודד פלוט

(נכתב לראשונה בדצמבר 2013, עם מותו של אריק איינשטיין. הועלה לאתר בדצמבר 2022 עם מותו של יצחק קלפטר)

אריק אינשטיין נגע בנו באופן שגרם לכל אחד מאתנו תחושת קשר אישי עם הזמר והאיש. 

כמו הקשר למדינה, או לקבוצת כדורגל. כשהוא נפרד מאתנו, רבים מאתנו עסקו בחיבור שלהם לשיר או לאלבום שלו, שסימנו ציון דרך או פרק בחייהם.

לנו, בברור חיל, היתה זכות לקבל אותו ישירות, נטו. 

זה היה בתחילת שנות השמונים.

הקיבוץ היה אז בשיא הפריחה, לא מודע לצונאמי המשבר המתקרב. 

באותה תקופה כיכבה בארץ המוסיקה הברזילאית. מתי כספי, הפרברים, אלי ישראלי – כולם גלשו על

הגל המצליח. תוכנית הרדיו "ארץ טרופית יפה", עם שירים מתורגמים מברזיל, זכתה להצלחה וצולמה לטלוויזיה אצלנו על הדשא הגדול מול חדר האוכל. להקת הסמבה של הקיבוץ יצאה למופעים ברחבי הארץ, וגם הגיעה לטלוויזיה. אנשי הברנג'ה התאהבו בקיבוצניקים הברזילאים. והם התחילו להגיע אלינו, הביתה.

וכך, בימי שישי בערב, היו מתכנסים על הדשא של סלבה (כן, הפרשן מערוצי הספורט, שהיה אז חבר קיבוץ ומנהיג הלהקה). התאספו שם אריק, ושלום, ורבים וטובים אחרים.

אוכלים שורסקו, שותים קייפיריניה, מתכוננים למשחק הבא של הפועל תל אביב, ואם יש גיטרה – אז גם שרים. אנחנו, אנשי הקיבוץ, באנו, חווינו את הרגע והרגשנו בלב העולם.

בשנת 1982 אריק הקליט עם יצחק קלפטר את האלבום "יושב על הגדר", ובו שובץ השיר

שקלפטר כתב והלחין  "בשבחי הסמבה".

אין כמו הסמבה, לתפוס שלווה

אין כמו הסמבה, כן היא חוויה

היא אולי אשליה, אך היא עושה לי טוב

דרום אמריקה על המפה.

אולי לא מילים ממש גדולות, אבל הן יצאו מהלב וכך, כנראה, חדרו להמון לבבות.

לקראת סוף השיר נשמע קולו של סלבה מדבר בפורטוגזית אל "אריק אמיגו" ומודה לו ולאיזקי קלפטר על השיר המקסים. ביחד הם מבכים את ההפסד של נבחרת ברזיל במונדיאל שנערך באותה שנה, ומסיימים בהרמת כוסית בפורטוגזית - "סרבה!".

שנה לאחר מכן, אריק צולם לעטיפת התקליט "שביר" עם החולצה של ברור חיל. לנו נשארה התמונה על העטיפה, והזיכרון של אריק אצלנו על הדשא.

האזינו לשיר....