ינאי רימון ז"ל
-
-
קהילת ברור חיל אבלה יחד עם משפחת רימון הענפה על מותו בטרם עת של ינאי רימון ז"ל,
בחור צעיר וקסום שנהרג בתאונה טרגית בעיצומו של הגשמת חלום הטיול הגדול בדרום אמריקה עם חבריו הקרובים.
ינאי הוא בנם השני של דורי ונירית, נכד של קוצ'ה (יצחק) רימון ובטי רז-מגן.
גדל בשדרות, בקיבוץ העירוני "מגוון", יחד עם אחיו הבכור ירדן, האחות אשל ושחר בן הזקונים.
בשנים הראשונות של מתקפות הקסאמים התכופות על שדרות, בעוד העיר לא הייתה מוגנת וללא חדרי בטחון, עברו דורי ונירית עם ילדיהם לברור חיל למשך שנה ובהמשך חזרו לביתם.
דורי הוא הבן הבכור של בטי וקוצ'ה, אחיהם של אורה (ביידר) ועוז.
דורי, אורה ועוז נולדו וגדלו בקיבוץ עד לשירות הצבאי.
לאחריו נישואיהם, הצטרפו דורי ונירית לקיבוץ העירוני בשדרות, ושם נולדו ארבעת ילדיהם.
אורה חיה בקיבוץ עם בעלה יוני וארבעת ילדיהם- נגב, ניב יה-אור ויואב שהם בני דודים של ינאי.
עוז ואשתו כרמית, וילדיהם אוריה, תהל, גילי, מעיין ואמיתי רימון גרים בבני ראם.
משפחת רימון היא משפחה ענפה וגדולה.
ציפי פייג היא אחותו של קוצ'ה, וילדיה רון ופטריסיה אשתו, דקלה, ונירית ובעלה ניר בוקאי - הם בני דודים של דורי.
בעבר גרו כל האחים בקיבוץ: היה מקובל שאחד מושך את השני..
וכך הגיע לקיבוץ גם משה רימון, האח הצעיר של קוצ'ה וציפי.
משה ושרה אשתו גידלו בקיבוץ את ששת ילדיהם עד שעזבו והמשיכו לדרכים חדשות.
גם לסבתא בטי רז- מגן ובעלה אלברטו, הייתה משפחה גדולה בברור חיל: האחות פלורה שגרה כיום בברזיל, והאח צבי רוזנבאום שעבר עם משפחתו לשדרות.
כולנו, יחד עם בני המשפחה הרבים ועם "משפחת" מגוון עקבנו בדאגה ובחרדה גדולה אחר החיפושים הנרחבים למציאת ינאי, לאחר שהחליק אל מי הנהר שגעשו באזור צר וקניוני בטיול עם חבריו בשמורת הטבע ליד העיירה לאס נובס בגבול מקסיקו גוואטמלה.
החברים ההמומים מהתפנית הפתאומית מיהרו לחפש אותו ואף הזעיקו תושבים מהאזור.
בנוסף לתושיית החברים הקרובים, יש לציין לשבח גם את יגיל שוהם, בית חב"ד וכוחות החילוץ וההצלה המקומיים שכולם הצטרפו למאמצי החיפוש וכן את אנשי הקהילה היהודית המיוחדת במינה של מקסיקו ויחידת "קדנה" בניהולו של בני לניאדו.
לכוחות אלה חברו צוותי החיפוש המקצועיים של חברת הביטוח פספורט, חיליק מגנוס הידוע כמחלץ מנוסה ובעל ידע רב, ואנשי משרד החוץ שתמכו בחיפושים לאורך כל הדרך.
כל המבצע המורכב הזה נערך בתיאום מתוך חמ"ל שפתח דורי בביתו.
יחד עם חברים קרובים נעזרו במומחים בתחום, חברי ילדות ועוד שלא הפסיקו יום ולילה לאסוף מידע ולנסות לרכז את מאמצי החיפוש מהארץ.
במשך 4 ימים ארוכים התנהלו החיפושים, מיום רביעי, ה-10 בנובמבר, ועד ה-13/11 עת נמצאה גופתו של ינאי ז"ל.
בכל השעות מורטות העצבים האלה עקבו כל בני המשפחה, החברים, ואנחנו בתוכם אחר הידיעות תוך חרדה גדולה לצד תקווה ותפילה לנס שצערנו הרב לא קרה.
ינאי היה בחור מיוחד כפי שיודעים כל אלה שזכו להכירו.
חייכן ונאה, ברוך כישרונות, שאהב את משפחתו וחבריו ואת אנשי העיר שדרות שבה גדל והתחנך.
לאחר סיום לימודיו עשה שנת שירות בכפר הירוק.
התגייס ליחידת דובדבן, בה עשה את שירותו הצבאי והכיר חברי נפש שנוספו לחבריו הטובים מילדות.
הקורונה דחתה את התוכניות שלהם לטיול הגדול יחד, אך לפני שלושה חודשים הגשימו את חלומם.
בתמונות ובסרטונים ששלח רואים את האושר הגדול, השחרור והחוויות הטובות עם חבריו הקרובים.
אושר שנקטע באופן אכזרי ופתאומי.
חבריו שנשבעו שלא יחזרו בלעדיו, נאלצים עכשיו לחזור שבורי לב עם חברם האהוב שאיננו עוד.
כולנו אבלים ומשתתפים בצערם הכבד מנשוא של משפחתו של ינאי,
בראש ובראשונה של הוריו ואחיו, של הסבים והסבתות,
של כל קרובי המשפחה והחברים הרבים,
של כל מי שהכיר ואהב אותו, וגם של מי ששמע עליו רק לאחר היוודע האסון הכבד.
יהי זכרך ברוך תמיד.
