חסר רכיב

אליהו (צ'ה) נירנברג ז"ל

אליהו (צ'ה) נירנברג ז``ל
-
08/12/1939 - 30/08/2019
מילים לזכרו של אליהו (צ'ה) נירנברג.
אליהו נירנברג, שהיה מוכר לכולנו בשם צ'ה, נולד בריו, בשכונת tijuca - שקלטה לתוכה משפחות יהודיות רבות בגלי ההגירה מאירופה.
צ'ה היה "קריוקה" אמיתי, כמו שקוראים לילידי ריו...
את הכינוי המיוחד קיבל, כמו חברים רבים, בהכשרת התנועה בברזיל, ומאז קראו לו ככה כולם. 
נולד ב - 1939, ובקרוב היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה- 88.
הוריו אולגה וחיים וולף היגרו מפולין לברזיל לפני המלחמה,
בני משפחה רבים שלא הספיקו לעזוב את פולין בזמן, לא שרדו כמובן.
אביו של צ'ה עלה לארץ לאחר שהתאלמן יחד עם הבן הצעיר יותר, משה.
אביו היה איש פעיל, עבד בקיבוץ ואף תרם לבית הכנסת, חי עד סוף ימיו ופה נקבר.
אחיו של צ'ה לא נקלט בקיבוץ וחזר לחיות בברזיל.
צ'ה עלה לארץ במסגרת הגרעין השמיני, יחד עם רחל בוגוכוולד, משה בנדקובסקי, דודו רויזמן ועוד. בשנת 1961 הגיע לקיבוץ רמת יוחנן וכבר שם עבד ברפת.
משם עברו לקיבוץ ארז ולמפלסים, עד שהגיעו למקום הטבעי לברזילאים, קיבוץ ברור חיל.
גם פה עבד ברפת הרבה שנים, למרות המשמרות הלא נוחות.
היה לו אופי נוח וקיבל את התנאים באהבה.
בקיבוץ הכיר את סוניה, שעלתה לארץ ולקיבוץ בחודש 11/1963, בעקבות אחותה טובה ובעלה חיים אברבוך ז"ל.
לאחר חצי שנה של זוגיות, ב-30 לאפריל 1964 כבר התחתנו.
כמקובל בקיבוץ באותם זמנים, נערכה חתונה משותפת לכמה זוגות כדי לחסוך, ושלהם הייתה יחד עם משה ועליזה בנדקובסקי, ומרים ומריו בר-לוי.
סוניה וצ'ה היו נשואים 69 שנים, נולדו שתי הבנות, וניה ואימי, וזכו לשני נכדים, אורי ותמר, התאומים של אימי.
בקיבוץ חיו לצד המשפחות של שתי אחיותיה של סוניה, טובה ומרים ז"ל, וגם אמא שלהן הצטרפה אליהן, כך שזכו לחיות לצד משפחה מורחבת.
עם הגיסים היה לצ'ה קשר טוב מאד, במיוחד עם ג'מיקו שהיה לו כאח.
צ'ה עבד במפעל הקרמיקה, ובשנים האחרונות חזר ליצור בקרמיקה, בהתחלה במועדון  "יחדיו" ובהמשך בסדנה של מלי, שאותה מאד אהב. מלי נהגה לשים מוזיקת רקע ברזילאית, וגם אם לא תמיד יצר איזה כלי – תמיד יצא מרוצה מהמפגש הנעים.
צ'ה נמנה עם קבוצת החברים שהקימה את מפעל הפיצה בתחילת שנות השמונים בניהולו של פיטר לוי ז"ל. הוא השתלב היטב בצד הלוגיסטי של המפעל, ובמרוצת השנים ניהל את המחסן.
היה אהוב מאד על עובדי המפעל, והספקים עמם היה בקשר העריכו מאד את מקצועיותו.
שלט היטב בניהול המחסן ודאג שלא יחסרו חומרי גלם לרציפות העבודה - גם כשהיו "הנחתות" לא צפויות של הגדלת הייצור או שינוי בקו.
אפיינו אותו המחויבות לעבודה והקשרים המצוינים עם כל העובדים מהקיבוץ וגם עם אנשי שדרות, שפתחו בפניו את בתיהם והזמינו אותו להשתתף בשמחות האישיות שלהם.
תמיד אהב לספר בדיחות- בעברית ובפורטוגזית.
בהמשך עבד בחנות המפעל, הצטיין בשירות ובסבלנות שאפיינו אותו.
המשיך לעבוד במסירות עד יציאתו לפנסיה.

מספר מוריס על תקופת העבודה המשותפת במפעל:
"אני הייתי מנהל שיווק והוא שימש כמחסנאי, והקשר הטוב שנוצר בינינו נמשך גם מעבר לשעות העבודה. אהבתי את חוש ההומור שלו.
שנינו ילידי העיר ריו, דיברנו הרבה על הזיכרונות משם ומברזיל בכלל".

כמו רוב הברזילאים, גם צ'ה חי ונשם כדורגל.
בצעירותו שיחק בקבוצה של הקיבוץ, ובבגרותו אהב לשחק עם הילדים, לבעוט בכדור ולהיות להם כמאמן.
היה אוהד שרוף, נאמן לקבוצה שלו – "פלמנגו". אהב לצפות במשחקים, במיוחד במשחקים של ברזיל.
במשחקים הגדולים של גביע העולם, במיוחד בהקרנות המשותפות בבריכה, נצפה תמיד עם חולצת ברזיל הצהובה, נרגש ונלהב, רוקד ומנגן באחד הכלים המיוחדים יחד עם קבוצת ה"בטוקדה".
בעניין זה אהב לעקוץ את אנשי אור הנר הארגנטינאים, במיוחד כשבאו לראיין אותו מהתקשורת, באחד המקרים אמר: הארגנטינאים האלה, נאכל אותם אפילו בלי לבשל ובלי אש...
לסוניה היה בן זוג וחבר אוהב ותומך בכל שנותיהם המשותפות יחד.
מאד התגאה בה ובכל התפקידים שמילאה במקומות השונים שבהן עבדה.
יחד הספיקו גם לטייל ולבלות, ולהכיר מקומות חדשים בעולם.
תמיד היה שותף נאמן, וכשסוניה נפגעה בתאונה שהשביתה אותה לתקופה מסוימת, דאג לה בכל, ואף ניסה לבשל לפי הוראותיה..
אין ספק שהיא תרגיש בחסרונו יותר מכולם.

צ'ה היה איש עם נשמה גדולה, מאד אהב לעזור לכולם.
אהב לרקוד סמבה, אהב את המוזיקה הברזילאית ואת הכדורגל – כבר אמרנו.
ואת משפחתו אהב יותר מהכול.
לנכדים זכה בגיל מבוגר יחסית, ולא כל כך הספיק לשחק איתם, אך אין ספק שגרמו לו אושר גדול מאד !
בחמשת השנים האחרונות הדרדר מצבו הרפואי, תקופה שהייתה מאד לא קלה – עבורו ועבור משפחתו.
צ'ה נפטר באיכילוב ביום שישי 30/8/2019 בשעה 8 בבוקר, לאחר חודש קשה של אשפוז.
אין ספק שקשה היא הפרידה, אך לפעמים איכות החיים יורדת כל כך, שאנחנו יכולים למצוא נקודת אור בכך שתם סבלו של איש אהוב.
משפחתך האוהבת וחברייך הרבים נפרדים ממך היום,
זכית להשלים מעגל חיים מכובד ויפה.
אתה משאיר אחריך הרבה זיכרונות יפים, ובהם נמצא נחמה.
יהי זכרך ברוך.

מדברי ההספד - כתבה וקראה אוגניה שקולניק
חסר רכיב