ישראל אלבגלי ז"ל
-
30/12/1923 - 13/07/2019
הספד מאת הבת תמר:
אבא יקר!
היום אנחנו נפרדים. אני זוכרת שכאשר סיימת במוסך הייתה לך החלטה נחושה, לא לשבת בחיבוק ידיים.
החלטת להתחיל בהתנדבות ביד שרה כ- 10 שנים, ואחר כך תקופה אחרת בצבא, התנדבת פעם בשבוע לעבודות חשובות במחסני חירום בקיבוץ משמר הנגב, עם עוד חברים מהקיבוץ.
עבדת לאורך שנים רבות עם חברך אמיר פלוט. כמובן המשפחה שמחה מאוד.
רציתי להודות למשפחת פלוט שתמיד בכל מצב באה אלינו הביתה והציעה עזרה לאבא, שחי בקיבוץ, מאז פטירת אימי אסתר, לבד.
אבא היית אדם צנוע ועניו ונוח לבריות, והמעלה הכי גדולה בעיניי - תמיד יודע להקשיב לזולת בסבלנות. בזכות זה זכית לאריכות ימים ולדור חמישי - פעמיים נינים שהם פנינים.
תודה להשם יתברך ויהי זכרך ברוך שתנוח על משכבך בשלום.
מביתך תמר ולודבסקי
דברים על ישראל אלבגלי ז"ל מפי אמיר פלוט
ההיכרות שלי עם ישראל אלבגלי ז"ל היתה מהארוכות בחיי.
דרך גן הירק בקיבוץ אשר הוא ריכז ועבדתי בו לכשהגעתי. דרך לילות שמירה אין סופיות בהם
נזהרנו לא לדרוך על המוקשים מתחת לצינורות כנגד הגניבה על ידי ה"שכנים" מעזה.
דרך העבודה במועצה האזורית, אני בהנהלת החשבונות והא במחסן הכלים של תלמי הנגב.
דרך שירות המילואים בו הייתי נהג קומנדקר והוא תמיד עזר לי כלוחם פשוט למלא דלק מהחביות.
ודרך עבודה בפלחה בזמן שזרעתי, עזר לי למלא את הדריל עם זרעים, כמו גם בהתנדבויות בצבא
ובארכיון שער הנגב.
תמיד הוא הצטיין בחריצותו בעבודה, כשהיה צעיר ומסירות בהתנדבויות כשהתבגר.
ישראל הקים משפחה ענפה: 2 בנות וחתנים, 6 נכדים, אין סוף נינים (3 נכדות חזרו בתשובה),
והספיק לחבק בן- נין, (איך אומרים בעברית? בפורטוגזית "Tatarameto").
כשהוא חזר בתשובה היו לנו אין סוף ויכוחים על דת וחילוניות אבל תמיד ברמה ידידותית.
יהי זכרו ברוך.
אמיר פלוט – שכן וחבר – יולי 2019.
ישראל - ליקטה ציביה בר נתן
ישראל אלבגלי הלך לעולמו בשיבה טובה וזכה לעדנה בערוב ימיו בבית ביתו תמר ובעלה יוסי.
ישראל אלבגלי יליד קהיר דצמבר 1923,
בכור בין שלושה ילדים להוריו.
בגיל 11 עבר עם משפחתו לאכסנדריה ובגיל 15 הצטרף לארגון הצופים.
במשך שנתיים היה ישראל במועדון הצופים שהיו בו גם שליחים מארץ ישראל, וזאת בתקופת
המנדט הבריטי על פלססטינה.