שמואל ברנדס ז"ל
-
21/8/1943 - 23/06/2004
דברי הספד - אברהם שנפלד
אנחנו מלווים היום בדרכו האחרונה את חברנו שמואל ברנדס.
שמואל, הגעת לברור חיל הישר מברזיל בשנת 1953 כילד בן עשר,
הקיבוץ אימץ אותך בחום כאן עברת את הילדות שלך והפכת לנער ובחור בוגר.
יחד עם הבנים הראשונים של הקיבוץ ועם אחותך גילה, תיבדל לחיים ארוכים, עוד הספקת ללמוד במסגרת האזורית שהיתה בניר עם עוד לפני הקמת בית הספר האזורי.
עם סיום הלימודים התגייסת לצבא ושרתת כמדריך גדנ"ע.
מייד לאחר מכן החלטת לחזור לקיבוץ לבית היחיד שהכרת מאז ומתמיד.
כעבור תקופה מסוימת, החלטת לנסות חיים אחרים מחוץ לקיבוץ.
בתקופה זו הכרת את ורד ונולדו שני הבנים יניב ושביט שגדלתם לתפארת.
אחרי תקופה של כמה שנים בקיבוץ גבעת עוז, גדלו הגעגועים והחלטת לחזור ולגדל את הבנים בברור חיל.
זכורני שאז, כמזכיר, קלטתי את המשפחה בקיבוץ.
עבדת הרבה שנים ברפת, ועם ורד והבנים השתייכתם למשפחת הקיבוץ.
בשנים האחרונות המחלה המרה פגעה בך מאוד ונלחמת בה בכל כוחותיך, כשורד לצידך.
זכות גדולה היתה לך שהבאת את הבנים לחופה.
שמואל, התאספנו כאן היום, המשפחה היפה שגדלת, וחבריך לקיבוץ.
יהי זכרך ברוך
אברהם שנפלד-מזכיר
לזכרו - ורד ברנדס
שמואל ואחיו התייתמו מאמם בשנת 1945, אביו נישא בשנית, והאחים אומצו ע"י דודתם עד עליתם ארצה.
שמואל ואחיו הגיעו לארץ, לקיבוץ ברור חיל, בתאריך 20/10/1953 בעלית הנוער, לבדם.
שמואל בן ה-10 אומץ בקיבוץ ע"י משפחת בריח.
למד יחד עם הבנים הראשונים במסגרת האזורית, בקיבוץ ניר עם.
התגייס לצבא והיה מדריך גדנ"ע, אחרי הצבא חזר לקיבוץ ושנה אחר כך עזב יחד עם אחותו גילה לאשדוד.
בשנה 1968 הכרתי את שמואל בפ"ת. באותה תקופה הוא עבד במלון ברמת אביב.
במאי 1969 התחתנו וגרנו בפ"ת, כעבור כמה שנים החלטנו לחזור לקיבוץ גבעת עוז, קיבוץ הוריי.
במהלך תקופה זו נולדו בניי - יניב ושביט.
הגעגועים אל הבית, קיבוץ ברור חיל גרמו לו לרצות לחזור, בתאריך 15/2/1981 הגענו בחזרה לקיבוץ ברור חיל.
שמואל החל מיד לעבוד ברפת, מקום עבודתו מרבית שנות חייו, שמואל עבד בנוסף גם בפרדס ובפיצה.
דברים שאהב:
למד תיאטרון במכללה.
אהב להציג בפורים עם החברים.
הופיע מספר פעמים במסיבות ילדים.
ואהב לכתוב סיפורים.
שמואל נפטר ממחלת סרטן שהתגלתה בשנת 1991, חי 13 שנה אחרי גילוי המחלה שבמהלכה עבר שלושה ניתוחים.
תקופה קצרה לאחר פטירתו גיליתי סיפורים במחשב שנכתבו על ידו, סיפורים שכנראה לא סיים לכתוב.
יהי זכרונו לברכה.