חסר רכיב

לאה צמיר ז"ל

לאה צמיר ז``ל
-
- 16.5.2013
רעש ‏האדמה ‏מפיל ‏גם ‏מעמודי ‏התווך‏.‏
קוצר ‏האיברים‏ קצר בלי‏ רחמים.‏
לאה‏ היתה‏ מעמודי ‏התווך ‏מימיה ‏הראשונים‏
של‏ החברה ‏שלנו ‏בברור ‏חיל.‏היא‏ היתה‏ גם ‏דוגמא‏ של ‏שיפעת‏ בריאות.‏
גם‏ בשנים‏ מאוחרות,‏עבדה‏ ללא‏ לאות,‏
התעמלה‏ יום‏ ביומו, ‏איתנה,‏ יציבה,‏ לצער‏ כולנו‏ הקוצר ‏קצר‏ והעמוד ‏נפל.
לפני‏ כשנתיים,‏ בערך‏ לפני ‏שהתגלתה‏ המחלה,‏ זה‏ כבר ‏שנים ‏רבות ‏אחרי‏
הפנסיה‏ הרגליה ‏והיא ‏עוד ‏עובדת.‏
רציתי ‏לקבוע ‏איתה ‏פגישה ‏ביום שישי, ‏ביום ‏שישי ‏היא ‏לא ‏יכולה, ‏כי היא ‏עובדת, ‏ביום ‏שישי ‏לאה?
‏את ‏לא יכולה ‏לפרגן ‏לך ‏יום ‏שישי ‏בבית?‏
הבוקר‏ הסביר ‏לי‏ דב ‏שאצל‏ הפרוטסטנטים ‏יש ‏אמונה ‏כזאת‏, ‏שהם צריכים ‏כל ‏החיים ‏להתפלל ‏ולעבוד‏,‏
לעבוד ‏זו‏ תמצית‏ החיים‏.‏ גם‏ את ‏אבא שלה‏ פגשתי ‏בעבודה ‏בהנהלת החשבונות ‏והוא ‏כבר ‏בן ‏80.
‏כנראה שיש ‏גם ‏פרוטסטנטים ‏יהודיים.
זה ‏עדיין ‏לא‏ העיקר,‏ העיקר ‏הוא ‏מהי ‏העבודה?‏ העבודה ‏היא‏ התמסרות ‏בלב‏ ונפש‏ לפסיכולוגיה,‏ לטפל ‏באדם,‏ לעזור‏ לו, להוציא ‏אותו ‏ממצוקתו,‏ 
לקדם ‏אותו,‏ לאדם‏ המבוגר ‏ולילד‏ הצעיר. ‏בנתינה‏ הזאת‏ היא ‏ראתה ‏שליחות.
הרבה, הרבה ‏מאיתנו, החברים, חייבים‏ ללא ‏עזרתה.‏היתה‏ איזו מוסכמה ‏כזאת,‏ כאשר ‏הגיעו‏ הבעיות‏ לידי ‏כך, שלא‏
יכולנו‏ בעצמנו ‏למצוא ‏פתרון,‏ היתה‏ כתובת:‏ נפנה‏ ללאה ‏צמיר.‏ אם‏ אלה‏ בעיות של‏מבוגרים,‏ אם ‏בעיות‏ של‏ילדים,‏
אם בעיות ‏של ‏מבוגרים ‏וילדים.‏ לא‏ רק‏ אנשים ‏פנו‏ לעצה,‏ גם‏ מוסדות‏, ‏כאשר‏ נתקלו ‏בבעיות‏ חינוכיות,‏ חברתיות‏,‏
נפשיות‏ מסובכות,‏ מה‏ שאצלנו ‏בפורטוגזית‏ היינו‏ מכנים‏ "קבלודס",‏ ידענו‏ שצריך ‏לשתף ‏את‏ לאה‏ בפתרונן,‏ והיא‏
היתה‏ שם‏ להסביר,‏ לייעץ,‏ לעזור‏ ולהחליט.
אינני‏ משלה‏ את ‏עצמי‏ שהיה ‏קל ‏לעוץ ‏עצה, ‏ולא‏ היה ‏קל‏ לקבל ‏את‏ העצה.‏ וכמו ‏כל ‏דבר ‏היו ‏דברים ‏מוצלחים יותר‏
ומוצלחים ‏פחות, ‏אבל ‏היתה‏ חברות, ‏היתה ‏השתתפות ‏אישית, ‏היה‏ המון ‏רצון ‏לתרום, ‏רבים ‏בינינו ‏יכולים ‏להעיד‏
שעצותיה ‏היו ‏ציוני ‏דרך ‏בחיים ‏שלהם.‏
לאה‏ נולדה ‏לפני ‏86 שנים ‏בריו ‏ד'‏ ז'נירו,‏ מאותו‏ הכפר ‏שלי, ‏הוריה ‏היו ‏מאנשי ‏העלייה ‏השלישית, ‏אבל ‏נאלצו ‏לעזוב‏
את ‏הארץ ‏במשברים של ‏העלייה ‏השלישית ‏וכך ‏הגיעו ‏לברזיל. ‏לאה ‏למדה ‏באוניברסיטה ‏בריו ‏די ‏ז'נירו, ‏בשלב ‏זה‏
לאו ‏דווקא ‏פסיכולוגיה. תנועת‏ הנוער‏– בהתחילה ‏היא ‏דווקא ‏היתה ‏בשומר ‏הצעיר. ‏ולאיזה ‏מפגש‏ הגיע‏ה פולמוסן ‏דב‏
צמיר‏ בשם‏ תנועת‏ דרור. ‏התוצאה ‏היתה‏ שהם ‏נפגשו‏ בהפלגה ‏ארצית‏ של ‏דרור ‏בשנת‏ 1947. ‏מאז ‏סיפורה‏ של‏ לאה‏
מקבילה‏ לסיפורו ‏של ‏דב‏ והם שזורים ‏למעלה ‏מ- 60 שנים. הם‏ התחתנו‏ בשנת ‏1950, ‏עלו ‏לארץ‏ בחלק ‏השני ‏של‏
הגרעין ‏הראשון,‏ עשו‏ הכשרה‏ בכנרת,‏ משם ‏האפיזודה‏ הידועה ‏במפלסים,‏ צבא‏,‏ אפיקים,‏ עדנה ‏נולדה,‏ ברור‏חיל.‏
היא ‏הלכה ‏ללמוד ‏הוראה,‏ היתה ‏מורה‏ בקיבוץ,‏ ההוראה‏ לא ‏סיפקה‏ אותה,‏ היא‏ חפשה ‏את‏ נפש‏ הילד ‏והחליטה‏ ללמוד‏
פסיכולוגיה.‏ היא‏ סכמה‏ עם‏ המזכיר,‏ אז‏ אפרים ‏בריח‏ שהיא‏ יוצאת ‏ללמוד,‏ זאת‏ כנראה, כנראה ‏בלי‏ ידיעתו ‏של‏ דב,‏ הוא‏
מבקש ‏לא ‏לפרסם‏ז את,‏ באותה‏ תקופה ‏נולדה ‏גם ‏איריס.‏
השרות‏ הפסיכולוגי ‏של‏ התנועה‏ הקיבוצית‏ היה ‏דומיננטי‏ מאוד תחת‏ הנהלתה ‏של ‏אמי ‏הורוביץ ‏לילדי ‏קיבוצים‏
והוריהם ‏או‏ חברים‏ עשו ‏פעמיהם‏ לתל ‏אביב ‏תוך‏ בזבוז‏ יום ‏עבודה ‏ונסיעות.‏ קבוצת‏ חברים‏ משער‏ הנגב ‏חשב‏ שיש‏
להקים ‏תחנה ‏כזאת ‏בשער ‏הנגב ‏ויש ‏מספיק ‏כוחות ‏מקצועיים ‏שמסוגלים‏ להקים ‏מקום ‏זה. ‏המאבק‏ לא‏ היה ‏קל ‏ולאה‏
גל ‏ולאה ‏צמיר ‏יחד ‏עם ‏חברים ‏נוספים ‏הקימו ‏את ‏השירות.‏
שנים ‏רבות‏ ניהלה ‏לאה ‏את ‏השרות‏ והוא ‏היה ‏עדיין‏ משמעותי ‏מאוד‏ לתושבי‏ האזור,‏ שידעו‏ לפנות ‏אליו ‏בגישה‏
ישירה ‏ופתוחה ‏וידעו ‏שיקבלו‏ טיפול‏ מוסמך. ‏כמנהל‏ בית‏ ספר ‏התנסיתי‏ אישית ‏באינטראקציה ‏בין‏ בית ‏הספר ‏לבין‏
השירות ‏ובכמה‏ מקרים ‏הם ‏היו‏ שותפים ‏הכרחיים ‏בהחלטות ‏קשות.
לאה‏ היתה ‏מעורה ‏ומעורבת ‏בכל ‏מה ‏שנעשה ‏בקיבוץ, ‏היא חייה ‏את ‏חיי‏ הקיבוץ ‏בנפשה. ‏היא ‏התעניינה ‏בכל, ‏היתה‏
לה‏ דעה ‏ובאה ‏לאסיפה ‏ולמפגשים להביע ‏את ‏דעתה. ‏היא ‏האמינה ‏בקיבוץ ‏וחשה‏ חברות ‏אמיתית ‏לכל ‏אחד ‏מחברי‏
הקיבוץ.‏ היה‏ לה‏ רצון‏ של ‏נתינה ‏ושל עצה.‏ וכאשר ‏חשה‏ שהיה אצל‏ חבר, ‏משפחה‏ או‏ ילד ‏איזו‏שהיא ‏בעיה‏ הי‏פנתה‏
מיוזמתה‏ ולא ‏חכתה ‏שיפנו ‏אליה.‏
לצידו של‏ דב ‏היתה ‏לו‏ לעז ר‏לכל‏ מעשיו‏ הרבים‏ מאוד,‏ חלקה ‏איתו‏ את ‏דעותיה,‏ היתה‏ מיושבת,‏ החלטית,‏ חביבה
והכניסה,‏ נדמה‏ לי‏, ‏גם‏ את ‏דב‏ לאיזה‏שהו ‏סדר.‏
זיוה‏ ואני‏ הרגשנו‏ עצמנו‏ חברים‏ שלה‏ וחייבים‏ לה ‏עצה וידידות ‏אמיתית.
בשם ‏חברי‏ ברור ‏חיל ‏אנחנו‏ נפרדים‏ ממך‏ לאה,‏ תנחומים‏ לדב,‏ל עדנה, לאיריס,‏ ולנכדים‏ו לנינים, יש‏ לכם ‏עם ‏מי‏
להזדהות ‏ובמי‏ל התגאות.‏
לכי בשלום, יהי זכרך ברוך.
אברהם ‏שנפלד
חסר רכיב