קיבוץ ברור חיל
חסר רכיב

ברכות ניחומים ועוד לחודשים אוקטובר ונובמבר 25

12/12/2025
אספה וכתבה: אוגניה שקולניק
סייע: יואב בוקעי

סליחה על האיחור בפרסום , בקרוב נחזור לפרסם דף חודשי ומעודכן..

מזל טוב לדליה ביידר להולדת הנכדה הראשונה, גיא, בת בכורה של עומר ועידו שתיוי .
לדודות יובל ונועה, ולכל משפחת ביידר- יוני ואורה, יהל ולאה ובני משפחתן,
לכל המשפחה המורחבת והחברים. בשעה טובה!

מזל טוב לסבים המאושרים סיגל פיינגלרנט ועלי הורוביץ, לסבא אבנר פיינגלרנט ולסבתא-רבתא ציפורה, להולדת הנכד והנין החדש, איתמר, בן בכור לטל וחגי צדוק.
ברכות לדודים אורנה ויוסי אוריין, לדניאל ושי פיינגלרנט, לבני הדודים ולכל המשפחה- בשעה טובה!!

מזל טוב ללאה קוגל ולינינה ברנע לרגל חתונת הנכד והאחיין- אילון סמין עם בחירת ליבו הדר ב-20.11.2025
אילון הוא הנכד של לאה, בנה של הבת איילת, ואחיין של ינינה וערן ובן דוד של ענבר ורותם ברנע.
מזל טוב לכל בני המשפחה מכל הצדדים- בשעה טובה!!

קהילת ברור חיל משתתפת באבלו של חברנו 
ירון צרור עם פטירת אביו

בוריס (פרץ) צרור ז"ל
שהלך לעולמו ב- 15/10/2025 
בקיבוצו נאות מרדכי

תנחומינו לכלתו רותי צרור, לנכדיו וכל לבני המשפחה והחברים

יהי זכרו ברוך תמיד.

קהילת ברור חיל משתתפת באבלו של חברנו 
חי עמר עם פטירת אביו

יצחק עמר ז"ל
שהלך לעולמו ב- 27/11/2025 
בבאר שבע

תנחומינו לחי ולילך, לנכדיו ולכל לבני המשפחה והחברים

יהי זכרו ברוך תמיד.

בחודשיים שחלפו נפרדנו מ- 3 חברים ותיקים ואהובים:

חברנו וילי טרביטש, אחיה של סוזנה לוי, נפטר ב- 22.10.2025.
וילי, שנולד בברזיל בתאריך 23.5.1948, היה בן הזקונים של מנחם ובלומה טרביטש.
כשהוכרזה המדינה, בלומה הייתה בסוף הריונה, והאבא מנחם אמר: אם זאת תהיה בת- נקרא לה פלשתינה. מזל שנולד בן - שנקרא וילי ע"ש סבא שלו.
וילי עלה לארץ בשנת 1955 עם ההורים והאח מרדכי, בעקבות הבנות קלרה וסוזנה שעלו לפניהם.
וילי היה ילד בן 8 עם צרכים מיוחדים והשתלב במסגרות חינוך שונות.
בהתחלה גרו בקיבוץ, ואח"כ באילת- 10 שנים.
וילי צמח לאיש עצמאי ומוכשר.
וילי היה דתי ואהב מאד את בית הכנסת ונהג להתפלל בו.
הוא הכין ילדים לבר המצווה שלהם ולימד אותם לקרוא את הפרשה שלהם.
תמיד עבד למחייתו, בקרמיקה, במפעל הפיצות ועוד.
וילי אהב מאד את האנשים בקיבוץ, ובמיוחד את הילדים.
תמיד אמר שלום במדרכות, מה נשמע ושבת שלום.
בקיץ ניצל את הבריכה להליכות במים ולברך את מי שפגש.
בשנתיים האחרונות סבל ממחלה קשה ומשפחתו טיפלה בו במסירות רבה.
תנחומינו לאחותו סוזנה לוי.
לאחייניו נורית קדמון וישראל, רפי ואריאלה לוי ורובי ויונת לוי, לנכדנים ולכל בני המשפחה.
וילי המתוק, נזכור אותך תמיד בחיוך גדול בלב.
יהי זכרך ברוך תמיד.
קישור לעמוד ההנצחה לזכרו של וילי באתר הקיבוץ

בסוף אוקטובר נפרדנו ממשה בנדקובסקי, איש משפחה, בעל ואב אוהב וחבר מוערך, ואושיה של ממש בבית הספר האזורי.
משה נולד בעיר סלבדור בצפון ברזיל, לאימו פסיה ואביו אליעזר ב- 17.3.1938.
הוריו היגרו מפולין לברזיל, ואביו מצא את פרנסתו כרוכל כמו יהודים רבים אחרים.
ההורים היו עסוקים מאד בהישרדות וקיום המשפחה, ומשה היה צריך לא פעם לשמור על אחותו מרי הצעירה ממנו.
משה למד בשנים הראשונות בבית ספר יהודי ובהמשך בגימנסיה כללית.
משה היה חניך בתנועת הנוער דרור ובהמשך גם הדריך מספר שנים,
עקב ההדרכה נשאר יותר זמן בברזיל ועלה בגיל 23.
משה עלה לארץ במסגרת הגרעין השמיני של תנועת דרור בברזיל.
הגרעין הזה היה מיוחד, כי התנועה החליטה שברור חיל כבר קיבלו מספיק עולים והגרעין השמיני נשלח לקליטה בקיבוץ ארז.
השידוך לא צלח, והגרעין סבל ממספר משברים.
קיבוץ ברור חיל התערב והציע עזרה- ואכן חלק מהגרעין, וביניהם משה הגיעו לברור חיל.
בברור חיל פגש את זו שתשנה את חייו- עליזה קנטור, חניכת חברת מענית.
עליזה ומשה נישאו בקיבוץ ב-30.4.1964,
בקיבוץ נולדו שלושת הבנות – יערה, עדי ושירה, ובהמשך הצטרף למשפחה הבן שי.
מראשית דרכו בקיבוץ התעניין ועסק בחינוך,
ולאחר שיצא ללימודי ספרות באוניברסיטה בירושלים
הצטרף לבית הספר האזורי שער הנגב והפך עם השנים למורה המיתולוגי לספרות !
מאות ואולי אלפי תלמידים למדו אצלו במהלך השנים שלימד בבית הספר ואין ספק שהרבה נפתחו לעולם הספרות בזכותו.
אין ספק שהיה מורה יוצא דופן בהרבה מובנים, כזה שנכנס לכיתה עם סיגריה דולקת, דבר שבהחלט לא היה מקובל.
לצד זאת מילא גם תפקידים בקיבוץ ותקופה מסוימת בשנות ה-80 כיהן כמזכיר הקיבוץ.
לאחר פרישתו מבית הספר, לימד גם במועדון המקומי, והתנדב בארכיון שניהלה עליזה למעלה מעשור.
משה תירגם מפורטוגזית לעברית מסמכים וישיבות של התנועה בברזיל.
משה ועליזה זכו למשפחה תומכת ואוהבת,
יערה ובניה עמרי ועידו, והנין הראשון - לביא יונתן, בנו של הנכד הבכור עמרי יונתן.
עדי ובניה ליאור ואורן.
שירה ואסף, והבנות אורי ואופיר.
וכמובן שי ורחלי והנכדות אמה, נועה ואדל.


ב- 4.11.1025 נפרדנו משרה גלבוצקי מוותיקות הקיבוץ, אישה נעימה ואהובה.
שרה נולדה בברזיל וגדלה במשפחה ציונית, גם אחיה הגדולים נפתלי ופישל היו בתנועה וגם עלו לארץ ולקיבוץ.
שרה הצטרפה לתנועה ושם גם הכירה את יהושוע גלבוצקי, שהפך בהמשך לשותפה לחיים ארוכים.
שרה ויהושוע עלו כזוג לארץ עם הגרעין השביעי בשנת 1957.
שרה הייתה "יידישע מאמא" אמיתית.
בנוסף לארבעת הבנים שגידלה עם יהושוע באהבה ודאגה, טיפלה בילדים רבים, בקיבוץ ובאזור.
שרה הייתה המטפלת המיתולוגית של קבוצת אלמוגים, שלא שכחו אותה ובאו לבקרה תמיד כשהזדמן.
בהמשך עברה לבית הספר האזורי,
שנים רבות עבדה כמורה לחינוך מיוחד ומשלבת של ילדים שהיו זקוקים לתשומת לב מיוחדת.
אין ספק שבאישיותה המיוחדת ובסבלנותה הרבה נכנסה ללבבות רבות ושינתה חיים של רבים.
יהושע ושרה השאירו שבט של ממש -
דניאל ועדנה, הנכדים חגי, נדב ונועה .
יואב ואודט, הנכדים, חן, עדי ופז, והנינים – אורי, אלון ואיתן.
ינאי ומיכל, הנכדים מתן, איתי, עמית ותומר.
איתמר ונטע, והנכדים הילה ועידו.
תנחומינו לכל בני המשפחה,
לחבריה וחברותיה בקיבוץ , מבית הספר ובכלל...
נזכור אותה כולנו באהבה רבה.
קישור לעמוד ההנצחה לזכרה של שרה באתר הקיבוץ

קיבוץ ברור חיל אבל על פטירתו של ד"ר שמואל ירושלמי (ג'רוזה) ז"ל ב-4.12.2025 ברחובות.
ג'רוזה, כפי שקראו לו חבריו, היה חבר קיבוץ ברור חיל בשנותיו הראשונות.
עזב ללימודים והייתה לו  קריירה מרשימה- מבוני התעשייה הביו-רפואית בארץ, פיתח קוצב לב כחול לבן וניהל את החממה הטכנולוגית הראשונה בארץ.
היה קשור מאד לתנועת דרור כל חייו, גם בארץ, היה גזבר התנועה בארץ ושותף פעיל באתר התנועה.
תנחומינו לשרה, שותפתו לחיים ארוכים (שהייתה אחותה של רחל קיאנובסקי ז"ל) ולבנו נאור ירושלמי, כלתו ונכדיו.
תנחומים גם לדנית (מוטולה) וארנון קיאנובסקי- נבו אחייניו שהיו בני משק.
בנו הבכור יואב ירושלמי ז"ל נהרג בשרותו הצבאי באסון המסוק בבקעה בשנת ב-10.5.1977, שנודע כאסון הנ"ד.
נזכור אותו כאיש משפחה אהוב, אדם רציני ונעים הליכות.
יהי זכרו ברוך תמיד.












לצערנו, אתר האינטרנט של הקיבוץ מתמלא בהרבה עמודי הנצחה של חברים שהלכו לעולמם.
בני משפחה שרוצים להוסיף תמונות או סיפורים שישארו כמזכרת מוזמנים לפנות לאוגניה או יואב. קישור לאתר ההנצחה


ברכות לרומן שומונוב המוכשר, שעוסק בקולנוע בצורה מקצועית ומרשימה.
הסדרה שביים – "הדברים שהלכו לאיבוד" גברה על ענקיות כמו דיסני ונטפליקס,
כאשר זכתה בפרס הגדול בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בבאנף בקנדה ובפסטיבל הבינלאומי בצ'לסי בניו יורק.

הסדרה שהוקרנה בכאן 11 עוסקת בהתמודדותה של רונה, נערה בת 16, ששכלה את אחותה הגדולה במסיבת הנובה ב-07/10. כעת ביום הזיכרון הראשון "שאחרי", דרך ההתמודדות של רונה ושל המשפחה שלה, הסדרה מתבוננת על הסיפור האישי והסיפור של החברה שלנו כולה.
רומן היקר, מחזקים אותך על העשייה ומאחלים לך להמשיך ליצור קולנוע משובח שזוכה להערכה בארץ ובעולם.


פסטיבל קולנוע דרום ה-24 התקיים בסינמטק שדרות ובמקומות נוספים, מיום חמישי 6/11 ועד חמישי 13/11/2025.
כל מי שבא התרגש מהפעילות הענפה ששבה לעיר וביחוד לסינמטק שדרות.
סטודנטים ומורים מבית הספר לאמנות הקול והמסך במכללת ספיר,
תושבי ותושבות האזור, אורחים ומהארץ ומחו"ל,
ביניהם במאים ובמאיות, יוצרי ומבקרי קולנוע ואפילו איילת זורר שהייתה חלק מצוות השופטים.
סדנאות, סרטי בוגרים ובוגרות, ופרויקטים מיוחדים שהוקדשו לזכרו של יהב וינר ז"ל (יהבים).
בכורות וסדרות, ממש מכל טוב.
הופעות מוזיקה- ביניהם הופעה נהדרת של רותם בר אור היוצר מוכשר,
(גילוי נאות- בן של טליה בר-אור ואחיין של חיה ויעקב רדאי).
באירוע הגדול הזה הושקעו המון זמן ומחשבה,
אני כמובן אציין את האנשים "שלנו" -
תמיר הוד מנהל הפסטיבל שגר בקיבוץ.
רונן מכליס-בלזם – ראש מסלול קולנוע במכללת ספיר שהיה מעורב מאד בפסטיבל.
אילן שניידר- הטכנאי הראשי של בית הספר לקולנוע, שעושה בשקט עבודה מקצועית מזה שנים.
מחכים לפסטיבל הבא !

ולסיום – ממש השבוע נערכה קלפי לבחירת יו"ר חדש לקיבוץ. שיחליף את צביקה רמות שכיהן בתפקיד זה שתי כהונות.
נאחל הצלחה רבה ליוסי קרן, המועמד הנבחר.
שתהיה העברת תפקיד טובה ושתמשיך לעבוד לטובת המשק וכלל הקהילה.

כמוכן נבחרו 3 חברים להנהלת האחזקות של הקיבוץ- יואב גלבוצקי, ינינה ברנע ושחר בלקין.
מאחלים גם לכם עבודה מוצלחת לטובת כולנו.

כמעט אמצע דצמבר וחנוכה כבר ממש פה.
עד כה לא הרגשנו חורף של ממש, והנה זכינו לסופה "ביירון" ולגשמים ברוכים.

קישור לעמוד המשקעים באתר האינטרנט, בטיפולם המסור של אורי רוזנהק ומשה שקולניק

נס כבר קרה לנו, כאשר חזרו 20 החטופים החיים האחרונים,
והחטופים החללים- כולל הדר גולדין שהיה חטוף 11 שנים.
מייחלים לשובו של החטוף האחרון, השוטר רן גואילי במהרה.

חג חנוכה שמח וחורף פורה,
נתראה בגיליון הבא.
אוגניה

חסר רכיב