פאני בונס ז"ל
-
6/10/1943 - 8/4/2025
הספד לפאני בונס, בשם קיבוץ ברור חיל, מאת אוגניה שקולניק:
פאני לבית בראון נולדה בעיר קוריטיבה בברזיל בשנת 1943.
בת 81 הייתה במותה.
בת זקונים להוריה ברטה וארי בראון, ואחות קטנה של סידני ודב (ברה - ברינייה).
שלושת האחים היו חניכים בתנועת הנוער דרור הבונים, והאחים הגדולים עלו לארץ, לקיבוץ ברור חיל.
ההורים החליטו לעלות בעקבותיהם לארץ, וכשהגיעו לקיבוץ פאני הייתה בת 16.
היא הצטרפה לחברת הנוער "מענית" שהתחנכו בקיבוץ,
כעבור זמן קצר הכירה את זאב בונס מקבוצת "הדרורים", אחיה של מרים בונס-שמידט ז"ל.
זאב כבר היה בצבא, והם נפגשו במסיבה בבריכה.
הוא הציע לה לסחוב את האקורדיון שלה והתלהב מנגינתה והשאר היסטוריה.
ב- 24.1.1961 התחתנו בקיבוץ, עם עוד 3 זוגות נוספים כמקובל באותם ימים.
פאני עבדה בבתי ילדים וזאב בצאן, ונולדו להם 2 הבנים הראשונים – אורי ואורן.
בשנת 1965 עזבו את הקיבוץ, ועברו למושב כפר דניאל,
שם נולדו הבן השלישי אילן והבת הצעירה עינת.
פאני המשיכה לעבוד עם ילדים כמעט כל הזמן.
בהמשך עברו לבית הספר ופנימיית עיינות, זאב שימש כמורה לחקלאות ופאני טיפלה בזוג תינוקות.
בשנת 1984 חזרו לברור חיל, אילן הצטרף לכיתת אילנות ועינת לכיתת רעים.
פאני הפליאה לנגן באקורדיון, ניגנה בחגים רבים ובערבי תרבות.
שניהם אהבו מאד מוזיקה ברזילאית ורקדו יחד בתיאום מושלם,
במיוחד במסיבות פורים של אז, שבהם המוזיקה הברזילאית קיבלה מקום של כבוד, וכן ריקודי הסמבה שעליה גדלו ואהבו.
לאחר חזרתם לקיבוץ, השתלבה פאני בצוות המטבח וזאב בצוות הקרמיקה עד לסגירת המפעל.
בהמשך עבדה גם בחדר האוכל ובמפעל הפיצה.
בשנת 2001 יצאה לפנסיה והתפנתה לשמש כסבתא במשרה מלאה,
ביחוד לילדיה של הבת עינת שגרה קרוב, בקיבוץ כפר עזה השכן.
בינואר 2025 חגגו פאני וזאב 65 שנות נישואים!
הם זכו ל-19 נכדים ונכדות, ו-32 נינים ונינות עד כה.
פאני הצטרפה למועדון "יחדיו" האזורי , נהנתה מחוגי התעמלות ומפעילויות שונות.
מאד אהבה לבשל ובמיוחד הפליאה בקינוחים .
אהבה לפנק את המשפחה, את הילדים ואת הנכדים שקראו לה "סבתא-במבה".
בשנים האחרונות סבלה מקשיים בריאותיים ואף זכתה לעזרה של עובדת זרה.
פאני יקרה,
בשם משפחתך וכל חברייך וחברותייך – אנחנו נפרדים ממך היום.
נוחי בשלום ויהי זכרך ברוך תמיד.
הספד של הבת עינת
אמא אהובה שלי,
את כבר לא סובלת.
תמיד נזכור אותך כאמא וסבתא מדהימה.
תמיד צוחקת, רוקדת, שרה, מבשלת ואופה מטעמים.
אבא, שגר עם אח שלך ברה, כשהיה חייל התאהב בך כאשר ראה תמונה שלך מגיל 16.
הוא אמר לברה, חצי בצחוק חצי ברצינות - "איתה אני אתחתן".
ברה שידע שאבא משתובב עם המתנדבות, אמר לו- זאת אחותי, לא יקרה!
אחריי שנה אמא עלתה לארץ מברזיל עם ההורים שלה.
היא ניגנה באקורדיון ואבא ערב אחד הציע לעזור לסחוב אותו ומאז ועד אתמול הם היו יחד.
את ואבא הקמתם משפחה לתפארת.
65 שנים יחד, 4 ילדים, 19 נכדים ו- 33 נינים אבל מי סופר.
כל מי שהכיר אותך זוכר אותך כאישה מלאת שימחת חיים,
אישה טובה, חברה נהדרת, רקדנית מצוינת. אישה שאוהבת את החיים.
כבר כמה שנים שאת לא האישה שכולם זוכרים,
אבל תמיד את היית נוכחת בחיים שלנו עם החיוך והמבט האוהב ותמיד תהיי בליבנו ובזיכרוננו.
אוהבת אותך אמא וכבר מתגעגעת.
תמסרי חיבוק לברה ולזליו.
תרגום השיר שזאב שר לפאני כשנפרדו.
המקור: Aquella Noche
de tu Partida
בביצוע - Chaqueño
Palavecino
באותו לילה שבו עזבת
באותו לילה שבו עזבת,
בכיתי מתוך אהבה.
מעומק נשמתי הפצועה,
אמרתי לך שלום.
וכבר כשידעתי שאאבד אותך,
בכיתי למענך.
בכיתי למענך, בכיתי למענך.
כמה גדולה תהיה עצבותי בלעדייך,
ולחיוך כבר אין סיבה לעלות על פניי.
כל מה שאני רוצה בחיים,
זה לראותך שוב.
לראותך שוב, לראותך שוב.
באותו לילה שבו עזבת,
בכיתי מתוך אהבה.
הלילה ההוא לא הביא איתו שחר.
הלילה ההוא, העצוב,
היה בו פרח שנבל.
בלילה ההוא לבי התרוקן,
לבי מת מאהבה.
ועכשיו אני ממשיך בדרכי מבלי לדעת לאן,
מחפש אותך.
גם אם תחסרי לי כל חיי –
אוהב אותך.
עם האהבה הזו,
שלא ידעתי לפניה מהי אהבה.
מהי אהבה, מהי אהבה.
