חסר רכיב

צביה בר נתן ז"ל

צביה בר נתן ז``ל
-
5/7/1930 - 3/7/2024
צביה נולדה בברדיל, התחנכה בתנועת דרור הבונים ועלתה לארץ בשנת 1953. הגיעה לברור חיל לאחר הכשרה בצפון הארץ. כאן, יחד עם דב בר נתן, הקימה את משפחתה ואת ביתה.
שנים רבות לימדה אנגלית בבית הספר היסודי בשער הנגב, ואח"כ שימשה כאחראית חדר המחשבים ביסודי.
השתלמה רבות בתחום והכירה לרבים תוכנות ומשחקים ושימוש במחשב- ילדים ומבוגרים כאחד.
יצירתית ופעילה, הייתה חלק חשוב בצוות הטלוויזיה של יחדיו כעורכת הכתבות.

דברי הוקרה לצביה - יואב בוקעי 
את צביה פגשתי לראשונה כשהיתה כבר קרוב לגיל 90. 
היא התקשרה אלי כשנשאתי בתפקיד יו"ר האגודה הקהילתית בקיבוץ וזעקה על שאתר האינטרנט של הקיבוץ כבר לא פעיל ואיתו כל דפי ההנצחה של החברים שהלכו לעולמם. ביקשה את עזרתי בשימור ההיסטוריה וכבודם של ההולכים. 
את האתר הישן לא הצלחתי לשקם, כי לא היה תחת אחריותי, אבל הבטחתי לצביה שנקים אזור הנצחה באתר החדש שבנינו זמן קצר לפני כן.
בחודשים שלאחר מכן צביה, יחד עם עליזה בנדקובסקי תיבל"א, עשו מלאכת איסוף חומרים מעוררת השראה: תמונות, הספדים, מידע. את החומרים העלנו לאתר החדש, ודפי ההנצחה הם אלו המופיעים כאן, באזור זה, באתר האינטרנט.
צביה, לא הסתפקה רק בזה, אלא לאורך כל זמן העבודה בחנה וראתה את האתר, ומהכרותה את עולם המיחשוב ליוותה את עבודת העלאת החומרים.
מאז אנחנו מקפידים לכבד את חברי הקהילה שהולכים לעולמם בהקמת דף הנצחה אישי ומספרים את סיפור חייהם. לנעליהן של צביה ועליזה נכנסה בתה של צביה, אוגניה, שדואגת לאסוף את המידע סמוך למועד פטירתם של יקירינו.
אנו חבים את מילות התודה לצביה על הדחיפה והתרומה שלה בהקמת דפי ההנצחה. 
הפסיפס האנושי שמשתקף מתוך דפי ההנצחה הוא לא רק הסיפור האישי של כל אחד ואחת, אלא סיפורו של קיבוץ, סיפורה של קהילה. 
בתוך ובין השורות של דברי הזכרונות אפשר לראות את סיפורה של המדינה, של הציונות, של ההתיישבות, של תנועת הנוער והשפעתה על בחירותיהם של חניכיה לעלות לארץ ולבנות כאן חברה צודקת, שיוויונית, מבוססת על עבודת האדמה ומחדשת שורשי העם היהודי.
בעצב רב, אנו מוסיפים היום את הדף לזכרה ומתנחמים בכך שכעת היא פגשה מחדש את אלו שדאגה שלא יעלמו מהסיפור המשותף של ברור חיל.


דברי הספד מא הבת אוגניה:
אימא שלנו הייתה ברוכת כישרונות ומאד פעלתנית.
ההורים שלה, ברטה וברוך יעקובסון התחתנו בוורשה ושם נולדה אחותה הבכורה סבינה.
אבא שלה היגר לברזיל כדי לשפר את חייהם, וכעבור כמה שנים הצליח לחסוך מספיק כדי להביא אותן אליו.
אימא שלי הייתה הראשונה ממשפחתה שנולדה בברזיל, בעיר פורטו אלגרה, בתאריך 25.6.1930
אבא שלה הגיע באיחור למשרד האוכלוסין לרשום אותה, וכך גררה איתה תאריך לידה שגוי לאורך כל חייה. בשבוע שעבר חגגה 94 שנים, אבל מבחינת המוסדות זה יהיה רק מחרתיים...

אימא למדה, אהבה לתפור ולהתלבש באופן ייחודי, והיו לה הרבה חברות טובות.
כבר בתיכון למדה אנגלית, והמשיכה גם באוניברסיטה.
היא הצטרפה לתנועת הנוער הציונית דרור הבונים, וכשהחליטה לעלות לארץ, ההורים לא התנגדו ורק ביקשו שתסיים לפני כן את הלימודים, שבהם השקיעו זמן וכסף.
התעודה הזו אכן עזרה לה בהמשך כשהתקבלה כמורה לאנגלית בשער הנגב.

אימא עלתה לארץ בשנת 1953, ולאחר הכשרה בדברת, שבמהלכה אני הגחתי לעולם, הגיעה לברור חיל, שהיה ביתה מרבית שנות חייה.
היא עבדה כמטפלת בחברת הנוער, מחסנאית ועוד, עד שהגיעה לבית הספר.
מאות תלמידים למדו אצלה אנגלית, תמיד הכינה חומרים ופלקטים והתרוצצה מכיתה לכיתה, 
עד שנפתח חדר האנגלית, שהיא הייתה בין יוזמיו, וכך התלמידים הגיעו לחדר מקושט ומלא בחומרי עזר.

גם בקיבוץ השתתפה בקישוט לחגים, זכורים במיוחד הלוחות שהכינה עם אילנה צורן בהשראת הגדות עתיקות של פסח, שקישטו שנים רבות את חדר האוכל הקיבוצי.
היא סרגה ותפרה, ועשתה חוג תיאטרון בובות לילדי בית ספר.
בשליחות בברזיל נולדה ורדה, וכשחזרנו לקיבוץ אבישי.
לה ולנו היה קשה עם ההשכבות בבתי הילדים ולא שחררנו אותה בקלות, 
מזלה הייתה לה תעסוקה - יושבת ומתקנת את המחברות של תלמידיה.

כשהגיע עידן המחשבים- עברה לתחום הזה שמאד הלהיב אותה.
השתלמה הרבה והייתה אחראית על חדר המחשבים ביסודי.
מורות ותלמידים רבים למדו אצלה, ובהמשך גם מבוגרים במסגרת יחדיו .
כשהגיעה זמן הפנסיה הייתה מאד מודאגת, הרי לא אישה פעילה כמוה תשב בחוסר מעש, 
אבל מהר מאד מצאה עבודה חדשה בענת קשב בקיבוץ, ולאחר מכן השתלבה ביחדיו.
נהנתה מהפעילות והייתה חלק חשוב מצוות הטלוויזיה האזורי.
היא למדה את תוכנת פרימייר, והייתה העורכת של הכתבות.
בבית ניצלה את התוכנה להכנת סרטונים על הנכדים ובעיקר על חמשת הנינים להם זכתה-  
רומי, עלמה, מילי, יובל ורני.

אימא הייתה מאד עצמאית ולא אהבה שעוזרים לה, וכך התעקשה לא לקבל עזרה.
רק לפני שנתיים הסכימה בלית ברירה לקבל עובדת זרה, וכך הגיעה אלינו ורמה הנהדרת.
ורמה טיפלה בה במסירות והפכה לבת משפחה ממש.

.Thank you Verma for taking such a good care of our mother
,She loved you and you loved her
,You brought much happiness to her life
,We all enjoyed your funny clips dancing and singing
,You are part of our family and a real angel
.May good always bless you and your family

כמו כולנו גם אימא סבלה מאירועי השבעה באוקטובר ומהמלחמה שלא נגמרת.
הפעילות ביחדיו שהייתה כה חשובה לה נפסקה, וגם כשהתחדשה אימא לא שבה אליה.
לאט לאט הפסיקה לצאת, ובמיוחד בשבועיים האחרונים חוותה ירידה משמעותית בבריאותה.
אשפוז קצר של 4 ימים החריף את מצבה, והיא אמרה שדי לה ושהגיע זמנה ללכת.
היו לה חיים טובים וארוכים, הייתה צלולה ומאד פעילה.
ידעה לסלול את דרכה בחיים האישיים והמקצועיים.
זכתה להערכה רבה מאד,
לחתן נכדים ולשמוח עם הנינים.
נזכור אותה בימים יפים ומאושרים, וגם בזמנים הטובים פחות.

תודה אימא על הכול,
אני בטוחה שקרובי המשפחה שכבר לא אתנו באו לקבל את פנייך בצד השני,
אחותך, הורייך ודב.

נוחי בשלום על משכבך, נזכור אותך תמיד.

אוגניה.


דברי הספד מאת הבת ורדה:
מפת שולחן חדשה – 
שיר של אולב האוגה.
מפה צהובה חדשה על השולחן ודפים לבנים חלקים.
לכאן המילים מוכרחות לבוא.
כזאת מפה יפה וכזה נייר משובח.
בפיורד הקרח הצטמק והתאחה. הציפורים מתחילות לנחות.

אימא - לימדת אותי את מלאכות החיים:
לשים מפה חדשה על השולחן.
ופרחים מסודרים כך שיביאו הרמוניה ויופי גם לבית הכי הקטן והצנוע. לא המרהיב. החדשני. החולף.
השמלה התפורה היטב, הנעל, מעיל הצמר שילך איתך שנים ויחמם אותך.
ולרקום ולחבר בדים. גוף. שיער לבובה שקמה ומפיחה חיים בלב של ילד שמקבל אותה.
דיוק של לדאוג ולטפל. לחמול. לדעת לתת ולחלוק.
לדעת לשים את עצמך. את תשוקותייך. את רצונותייך רגע בצד.
ולבנות ולתפור את חייך מיום ליום. בלי תלונה. בלי מרמור. איפה שאת נמצאת.
בקיבוץ. בהולנד. באנגליה. חזרה לקיבוץ.
אני גאה להיות בת שלך ובהוקרה עמוקה למי שאני בזכותך.
אדם, אישה, אימא, אשת חינוך, אוהבת אדם ואדמה ויופי.

תודה למקום הזה שהיה הבית שלך כל השנים. תודה לאנשים הנפלאים והרבים שחלקם כבר לא איתנו.
אני קיבוצניקית. בת של צביה ודב בר נתן- חברי קיבוץ ברור חיל.
והנה אחד מאלפי השירים שהיית רושמת את מילותיו על דף ללמד את התלמידים שלך אנגלית - שיר – שיר...שילווה אותך כל חייך.

Sing a song – The Carpenters.                                                                  
ורדה (בר-נתן) קרמר.


חסר רכיב