חסר רכיב

מעיין קצב ז"ל

מעיין קצב ז``ל
-
26/8/1973 - 13/2/2022

מעין קצב (אברהם) נפרדה הלילה מכל אהוביה.

אמא לביאה לעמוס, נעמה ויובל, בת זוג לנרי.

עם מעגלי היכרות רחבים בשער הנגב

כבת קיבוץ נחל עוז ובשנים האחרונות חברת קיבוץ ברור חיל

עד לאחרונה מורה בבית הספר היסודי בשער הנגב

אשר בליבה הענק, ועיניה הבוחנות והטובות

נגעה בחייהם של תלמידים והורים רבים.

 

מעין שגילמה את הטוב והפשטות שבאדם,

הדברים שחשובים באמת,

הייתה לרבים חברה טובה

בכך שהיתה שם עבורם

בעיצה ובמילה טובה

הרבתה לפרגן ולהרים לאחרים

בטבעיות רבה ראתה את הטוב בכולם.

ועשתה רק טוב.

 

ליבינו מתפוצץ מעצב

יהי זכרה ברוך



מילות הספד - קרן כץ דורון

מעייני,

מזה זמן ידענו שזה יגיע

וידענו שאי אפשר יהיה

להכיל את זה

או להסתכל לזה בעיניים

ועדיין .....

זה כואב מעבר למה

שמילים יוכלו להביע.

 

החיים שלך היו שפע אחד גדול

של אהבה, חמלה, איכפתיות,

פשטות, רוגע ותמימות.

 

בסיום החיים שלך

אני רוצה לדייק  

ולמצוא את התמצית שמגדירה אותך

בעיניי,

ובחרתי בשלוש מילים:

אנושיות, אימהות ואומץ.


על האנושיות, רבים וטובים

כבר דיברו ועוד ידברו.

ולכן לא אאריך.

 

על האמא שאת

יש לי הרבה מה לספר

על ההשקעה האין סופית

במחשבות על מי שהם היום,

ומי שהם יהיו.

על יצירת חוויות שכבר אין היום

מתוך מחשבה אין סופית

איך חייהם יהיו מאושרים

תמימים וזכים כמו שילדות צריכה להיות:

כמו הילדות שהיתה לך בנחל עוז.

על ערבי טאבון, דרייבאין כמו פעם בקיבוץ

קצף ומים במרפסת, ארטיק פטל על כפית בכוס

טיולים בטבע הקיבוצי

ובעיקר השקט שלך

ה being  שלך

להיות שם בשבילם.

ובשביל כולנו.

 

והאומץ שלך,

אולי יש אנשים שפחות יתחברו למילה הזו

אבל הרבה זכרונות שלי, רגעים שבהם זכיתי

להיות שותפה

בעיקר בבריאות וגם לאחר מכן בחולי

אומץ מתאר אותם.

עשית דרך משמעותית

בשני העשורים האחרונים לחייך

גילית את עצמך

גילית את נרי

ובאומץ רב

הצעדת אתכם

לחיים הטובים שהיו לכם

בלי לפחד לראות

את הטוב ואת המאתגר.

בלי פחד לעשות שינויים.

קטנים ומשמעותיים.

כשתמיד טובת הכלל עומדת לנגד עיניך

לצד טובת ילדיך ומשפחתך.


מעייני אהובה, 

במהלך השנה האחרונה 

ממש נתת לכל מיני אנשים תפקידים

הכנת את לכתך.

ממני ביקשת  להחזיק את התקווה

אמרת שאני יכולה לראות אותך מעבר למחלה

ושזה חשוב לך

וכשהתפקיד הזה כבר לא שייך

היום, כרגע,

אני  לוקחת על עצמי תפקיד 

לשחרר אותך

מאיתנו, מאלו שנשארים

ומהעולם הזה בו השארת חותם עז בחיי אנשים.


אני מרגישה שבשמים של מעלה תתקבלי בזרועות פתוחות

ויודעת שתמשיכי לעשות את הטוב שעשית על פני הארץ.

השארת כאן משפחה חזקה ומגובשת

המון חברים שאוהבים אותך

שיזכרו אותך תמיד

ועכשיו תורך, אחרי מלחמה

לנוח. לנוח. לנוח.

 

היי שלום אהובה.


מילות הספד - נורית בלקין

מעייני – איך לקרוא לך?
ילדה אהובה, חברה של הלב.
פשוט מעייני – תמירה, אצילית, כל כולך אור וטוב ולב אחד גדול.
את יודעת מעייני, תמיד תהיתי כמה חדרים יש לך בלב.
כל אדם שפגשתי בדרך והכיר אותך- דיבר עליך כאילו היית את בשבילו- החברה הכי טובה.
לכל אדם מסביב נתת הרגשה שאת שלו ורק שלו.
כך גם אני הרגשתי עד שפגשתי את אלה שפתחת עבורם חדרים גדולים אחרים.

אני לא אדבר בזמן עבר כי את מה שאת, ומה שיש בך – יישאר שריר וקיים:
אצילות נפש, סובלנות, הקשבה, יופי פנימי וחיצוני – פשוט מלאך.
מלאכית שלי בלב.
את חברה, אחות, ואני יודעת שנמשיך לדבר, לצחוק יחד ולבכות, ושוב לצחוק ולהמשיך הלאה.

בנית עם נרי משפחה לתפארת.
ילדים ערכיים, עטופים באהבת אמת ובתחושת בטחון מדהימה.
לימדת אותם, ויחד עם נרי הטמעתם בהם ערכים, מוסר, כבוד, נתינה וים של ידע.
יצרתם תשתית מאוד עשירה להצלחה ולצמיחה שלהם.

אני יודעת שכל מי שאוהב אותך, ויש המון כאלה-
ידאג להמשיך ולהכיר להם מי את ומה את מכל זווית אפשרית.
זה כעת התפקיד שלנו.

לכי ילדה, תנוחי ממכאובייך, אבל תמשיכי להיות בלב שלנו,
עוצמתית, מחבקת, אוהבת, עם החיוך הגדול והרחב שלך תמיד תישארי כאן.

אני בכלל לא נפרדת ממך, מעייני שלי.
אוהבת אותך כל כך.

נורית בלקין.

מילות הספד - מלכית שפיגל

מעיין יקרה...

כשמך- כן את.

מעיין נובע של רגישות, אהבה, דאגה וחוכמה.

חוכמה שלמדת מהחיים עצמם.

כמה אהבת אותם, את החיים, את אלו שחיים סביבך, ובעיקר את נרי והילדים.
כמה אהבת וכמה דאגת.

וכמו ארגנת הכל מראש- והשארת את טביעות האצבעות שלך בכל מקום.
בחיוך המקסים של נעמה, בסקרנות של עמוס, ובחום של יובל.

מעיין. כשמך- כן את.

מים זורמים, עם כוחות, יודעת לפלס את דרכך בזרימה לליבם של כל כך הרבה אנשים.

אני רוצה לומר לך תודה על הזכות להיות איתכם בתקופה האחרונה.
שפתחתם את הדלת ובעיקר את הלב. את ונרי.

הזדמנות עבורי לומר גם תודה לשכנות המקסימות שעטפו ועדיין עוטפות.

תודה לקהילת ברור חיל- שבזכותך, מעיין, אני יכולה להיפרד גם מהם עכשיו.
ההון האנושי שלכם זה דבר שאי אפשר למדוד...
תמשיכו לתמוך אחד בשני. שימו את האגו בצד, החיים כל כך קצרים.

מעיין. כשמך- כן את.

היום מתקיים בך הפסוק "גן נעול, אחותי... גל נעול, מעיין חתום".
אני בטוחה שמי המעיין שנסגר היום, ימשיכו לחלחל עוד הרבה הלאה.


מלכית שפיגל, עובדת סוציאלית.




 

חסר רכיב