אהרון (מוטל'ה) בוגוכבל ז"ל

08/12/1936 - 24/09/2013

חברנו ‏מוטל'ה ‏בוגוכבל הלך‏ לעולמו‏ והוא ‏בן ‏76

‏נולד‏ בסאן-‏פאולו, ברזיל, ‏בדצמבר 1936 ועלה ‏לארץ ‏בשנת 1959.

חייו ‏של ‏מוטל'ה‏ הם ‏בבואה ‏של ‏החיים ‏של ‏רבים ‏מחברי ‏ברור ‏חיל.

מגיל צעיר ‏היה ‏חבר ‏בתנועת ‏הנוער ‏בסאן-‏פאולו ‏ומסלול ‏חייו ‏נמשך ‏מאז בהכשרה, ‏בעלייה ‏ובקיבוץ. ‏מגיל ‏13‏‏,‏למעלה ‏מ- 60 שנה ‏הלך ‏מוטל'ה‏ במסלול ‏הזה, ‏כאמור ‏כרבים‏ מן ‏החברים ‏הותיקים.‏

תחילת‏ ההתיישבות ‏של ‏מוטל'ה ‏בארץ ‏ובקיבוץ ‏לא ‏היה ‏דווקא ‏בברור ‏חיל, כי ‏אם ‏בארז.

‏הוא ‏היה ‏חבר ‏בגרעין ‏השמיני ‏של ‏התנועה ‏והחליט ‏מי שהחליט ‏שאחרי ‏הגרעין ‏השביעי ‏יש ‏לנתב ‏את ‏גרעיני ‏התנועה ‏הברזילאית לנתיבים ‏חדשים ‏שלא ברור ‏חיל. ‏

האשליה ‏התפרקה‏ מהר ‏ואחרי ‏זמן ‏קצר מצאו ‏עצמם‏ חברי ‏הגרעין ‏בברור ‏חיל ‏וכך ‏גם ‏מוטל'ה ‏ורחל.‏

אני רואה ‏קהילות ‏כמו ‏הקהילות ‏הקיבוציות ‏כמו ‏איזה ‏פאזל. ‏הפאזל ‏הזה ‏הוא ‏שלם ‏וכל ‏אחד ‏מחברי ‏הקיבוץ ‏הם ‏מרכיב בפאזל ‏הזה. ‏לכל ‏אחד ‏יש‏ תפקיד,‏יש ‏משמעות,‏יש ‏חוויה. מוטל'ה ‏היה ‏איש הצווארון ‏הכחול. ‏הקדיש ‏עצמו ‏לעבודה‏ בענפים ‏רבים ‏ועשה ‏זאת ‏במסירות ‏ובהתמסרות. ‏בחיים ‏המקצועיים ‏עבד ‏במוסך, ‏בקרמיקה, ‏באקונומיה, ‏במפעל

הפיצה, ‏ובשנים ‏מאוחרות ‏הקדיש ‏עצמו ‏לנוי ‏ועסק‏ בשיקום ‏הנוי‏ והנוף ‏בקיבוץ ‏אחרי ‏הסערה ‏המפורסמת. ‏לבסוף ‏היה ‏אב‏ בית ‏במתנ"ס‏ בשער ‏הנגב.‏

על ‏אף‏ הפן ‏הזה, ‏מוטל'ה ‏היה ‏איש ‏של‏ חושים ‏ומחשבות. ‏הוא ‏היה ‏קשור ‏לקיבוץ ‏ולחיי‏ הקיבוץ ‏וחש ‏את ‏מאווי ‏הקיבוץ‏ באינטנסיביות.

‏כל ‏מה ‏שנראה ‏לו ‏עוול ‏הקפיץ ‏אותו ‏והקדיש‏ מחשבות ‏איך ‏לתקן ולשפר. ‏מפרוטוקול ‏בארכיון ‏של‏

אסיפות ‏כלליות ‏עולה‏ תמונה ‏של ‏אדם ‏ששאל ‏הרבה ‏שאילתות, ‏הציע ‏הצעות ‏והיתה ‏לו ‏הזדהות ‏ואיכפתייות.‏

איש ‏טוב ‏ביסודו, ‏היה ‏מוכן לתרום ‏ולעזור.

למרות‏ מראהו ‏הפיזי ‏המגודל ‏מעט ‏היה ‏עדין ‏בנפשו, ‏התחבר‏ עם ‏חברים וילדים.

‏לא ‏היה ‏איש ‏דת, אבל ‏קרוב ‏למסורת ‏ישראל. ‏דאג ‏לקיום ‏בית ‏הכנסת ‏והיה ‏אחראי ‏לו ‏כמה ‏שנים.‏

יחד ‏עם ‏רחל, ‏אשתו המסורה ‏במשך ‏כל ‏השנים, ‏הקים ‏בית‏ יפה ‏בברור ‏חיל, ‏עם ‏הבנים ‏אתי, ‏נעמית ‏וראובן ‏והנכדים.‏

שורשיו נטועים ‏עמוק ‏בהיסטוריה של‏ הקיבוץ.

בשם‏ חברי ‏ברור ‏חיל ‏אנחנו ‏נפרדים‏ ממך, ‏מצטערים ‏בצער‏ המשפחה ‏והחברים.‏

לך‏ בדרכך,‏יהי ‏זיכרונך ברוך.‏

אברהם‏ שנפלד