יצחק פוקס ז"ל

החלום שלו היה תמיד לעלות לארץ, והוא הגשים אותו איתנו ועם הוריו בשנת 1967.

הוא היה איש מאד משכיל וחכם. 

כשבאתי לבקר אותו, תמיד ישב על הכורסא שלו, כשעל הקיר מאחוריו תלויים ציוריו ודיבר איתי על כל נושא שבעולם. תמיד היו לו סיפורים מעניינים בעיקר על חייו וילדותו בברזיל. 

סיפוריו תובלו בהומור מדהים שגרם לי תמיד לצחוק מתגלגל. 

הפתיע אותי שאחרי כל כך הרבה שנים עדיין קיימים סיפורים שלא שמעתי.

היה לו ידע כמעט בכל תחום: בעיקר בהיסטוריה, ארכיאולוגיה, פילוסופיה, אמנות וספרות טובה. לבקשתו הזמנתי לו ספרים רבים בשפות שונות- אנגלית, פורטוגזית, ספרדית, גרמנית, איטלקית, וכמובן – גם בעברית.

הוא אהב לטייל בחו"ל, ועד גיל 91 ארגן לו ולאימא שלי טיולים למקומות רבים באירופה. 

ביום ההולדת הקודם שלי, קיבלתי ממנו ציור שהכין לי לבקשתי. 

ליום ההולדת הקרוב שלי ביקשתי שיכתוב ספר על חייו.

הוא אכן התחיל במשימה, אך לצערי לא זכה להשלימה.

אני זוכרת באהבה את כל הדברים הטובים האלה.

יהי זכרו ברוך.