מלכה נצר ז"ל
-
01/11/1931 - 28/06/2016
מלכה עוזבת אותנו והיא בגיל 84,
החודשים האחרונים המרו מאוד איתה, במחלתה, והיא שהיתה רגילה כל השנים להיות עזר ותמיכה לאחרים, נאלצה להיות נעזרת ונתמכת.
מלכה נולדה בסן פאולו, ברזיל, באוקטובר 1931,
גדלה בבית יהודי מסורתי אצל הורים אוהבים ואחות שנולדה 6 שנים אחריה.
מגיל צעיר הרגישה נטייה למוסיקה, קיבלה פסנתר, למדה לנגן וכבר בגיל צעיר היתה למורה לפסנתר,
לפרנסתה ולעזרת המשפחה.
כשבגרה הגיעה לתנועת הנוער גורדוניה, שם בשנת 1950, הצטלבו דרכנו, מלכה היתה בין מובילות התנועה בסן פאלו, אז קראו לה מלוניה, היתה נשואה ליחיאל, שאז קראו לו גו'ליו, אני הייתי בתנועה הזאת בריו, ויצא לנו להיפגש במפגשים ארציים הרבה פעמים, התקרבנו מאוד והתיידדנו, ידידות שהחזיקה כל השנים.
גורדוניה היתה תנועה קטנה ומלכה היתה המרכז והדמות המרכזית של קבוצת חברים בסן פאולו,
גורדוניה הקטנה התאחדה עם תנועת נוער גדולה דרור, מספר חברים מסן פאולו ומריו הצטרפו לתנועה החדשה והגיעו לברור חיל.
מלכה ויחיאל הגיעו לברור חיל מאוחר יותר בשנת 1965.
בקיבוץ עסקה מלכה בתחומים שונים ומתוך אופייה של אהבת אנשים ועזרה לאנשים בקשה לצאת לקורס אחיות. בקשתה הראשונה לא אושרה באסיפה, הועידו לה תפקיד דווקא בהנהלת חשבונות, מקום שכמובן לא הסתגלה ולבסוף יצאה לקורס אחיות, חזרה, עבדה במרפאה ובמשך שנים רבות ניהלה את מרפאת הנשים לצד הרופאה ד"ר רום והפכה לכתובת לכל הנשים שנזקקו למרפאה.
עם סיום עבודה זו – הקימה מלכה אימפריה – בוטיק יד שנייה. הבוטיק נהיה לאטרקציה בקיבוץ ושמו יצא למרחוק. מקיבוצים אחרים באו ללמוד אצלנו את המקצוע, רק שלאחרים היה הרבה כסף ואצלנו צריך היה להחזיק את המקום בהרבה דמיון ותושייה, כי כסף לא היה.
עם השינוי בקיבוץ והתחשיבים הכלכליים בא גם סוף לבוטיק.
בשנות הפנסיה הקדישה את עצמה לציור ולפיסול והיתה לה פעילות ענפה במועדון יחדיו.
בשנה האחרונה יצא לנו, לה ולי, לשתף פעולה בקידום מועדון הותיקים של הקיבוץ ומלכה השקיעה מאמצים להצלחת המועדון עד כלות כוחותיה.
מלכה היתה מוסד של אדם אחד. אינני זוכר שהיא מילאה תפקידים מרכזיים בועדות ובהנהלות, אבל היא היתה דמות מרכזית, שסביבה הסתובבו החברים. היא היתה הדוחפת, המייעצת, השכל הישר,
האסרטיבית, שידעה מה היא רוצה. אני רואה אותה כמי שהיום מכנים פעילה חברתית, זאת שמרימה את הדגל. כך הכרתי אותה בתנועת הנוער, כך במשפחתה, בפעילות בקיבוץ ובמשפחה שהקימה בקיבוץ, בארוחות המשותפות.
הגורל חבט במלכה בצורה קשה, בדמי ימיה נפטרה בתיה, הבת המחוננת, אחריה יחיאל, הבעל הנאמן, הבן שמחה והגיס התומך דנילו, מין סיפור של איוב, עוד זה הולך והנה זה בא, היקרים והאהובים נלקחו אחד אחד. היא עצמה התחילה לסבול ממחלת עיניים, שהכבידה עליה מאוד, והייתי מתפלא איך היא רצה על הקלנועית שלה מעלה מטה.
על אף כל מכות הגורל, היא נשארת חיונית, פעילה, בעלת הומור ואופטימית, תמיד מוכנה לעוץ עצה.
בעלת פילוסופית חיים חיובית, שהשתדלה להעביר לאלה הרבים שהצטופפו סביבה.
מלכה היתה אישה טובה, חכמה, חמה, מעורבת חברתית, אוהבת אדם והאנשים אהבוה, ידעה להתגבר עלכל מכשולי החיים, שהיו רבים כל כך, היא העשירה את חלקת אלוהים הקטנה הזו, שהיא הקיבוץ ומשפחתה ועל זה אנחנו חייבים לה תודה.
בשם הקיבוץ תנחומי לדבורה, לפיל, לשלי ליאם ושון. לאדם ורעייתו, לאיתמר, לדנה, תמצאו תנחומים בזכרה של האם והסבתא.
מלכה, לכי בדרכך, יהי זכרך ברוך.
רשם וקרא – אברהם שנפלד
יוני 2016