חסר רכיב

שמואל שניר

שמואל שניר
-
04/05/1932 - 25/02/2014

דברים לזכרו מאת אברהם שנפלד:
אנחנו מביאים היום למנוחתו האחרונה חברנו שמואל שניר. בן 82, נשוי לקריסטינה תבל"א, אבא של שושנה, זיוה ונדב וחמם של בני זוגם, סבא ל- 9 נכדים ו- 2 נינים.
שמואל נולד בעיירת רושיש , בפולין ומשם בגיל צעיר,
הגיע עם הוריו ואחיותיו לסנטו אנדרה, שליד סן פאולו, ברזיל.
הם הגיעו לשם ערב מלחמת העולם השנייה. בני משפחה אחרים לא הספיקו להגיע ועברו את זוועות השואה.
בשנים הראשונות התחנך שמואל בסביבה לא יהודית, אבל היה דובר יידיש.
בהתבגרותו, יחד עם עוד מספר חברים, הגיע לתנועה, לסניף שהיה במקום. ע"י ההורים הוא נקרא
יוס'לה ושמו היה יוסילה שמיל, עם הצטרפותו לתנועה עמד על כך שייקרא שמואל ומאוחר יותר עברת את שם משפחתו משוורץ לשניר.
את קריסטינה, גאוושה מפןרטו אלגרה, מלידה ובאופייה הוא הכיר בהכשרה בסן פאולו והם היו חברים בגרעין הרביעי שאמור היה להגיע לברור חיל ב- 1953 אבל עיקובים שונים, בין היתר מפני ששמואל לא היה ברזילאי והיה לו קשה להשיג דרכון, הם הגיעו רק ב- 1955 בעת עלייתו של הגרעין החמישי.
שמואל מלא תפקידים רבים בקיבוץ – היה נהג הגונגנדין ונהג משאית, מרכז קניות, גזבר ושנים רבות
עבד במסגרת דקו, שם היה איש מכירות. בתור שכזה מלא שליחות כנציג דקו בניו יורק ובלונדון והעמיק מאוד את היקף המכירות של דקו באירופה ובעולם. בהמשך עבד במועצה האזורית, בעוף קור ובתפוד, גם כאן בהצטיינות רבה.
בשנים האחרונות עסק בכל הקשור למיפוי ובבנייה בברור חיל והיה בקשרים הדוקים עם מינהל מקרקעי ישראל, הישגיו בתחום הזה לקיבוץ היו ללא שיעור. הוא היה בן בית במינהל ורחשו לו שם הרבה דרך ארץ והרבה כבוד, בגין הידע הרב שצבר, שיכול היה לייעץ גם לפקידי המינהל, וידע לתמרן כאמן בכל סביכי המינהל, אחד מהגופים המנהליים הסבוכים ביותר. כמעט לא היה דבר שלא יכול להשיג במינהל, לקינאתם הרב השל עמיתיו בקיבוצי האיזור. למעמד הזה הגיע, בגלל היושר שלו והאמון שזכה לו.
לזכותו ייזקף ההישג שברור חיל היה הקיבוץ הראשון ועד היום היחיד שסיים כל התהליך של שיוך דירות בדרום. עוד הרבה יסופר על עלילות שמואל שניר ביחסים עם המינהל ועם המועצה המקומית והאזורית לבנייה.
כפי שהכרנו אותו, שמואל לא היה איש שקט, אלא איש מלא תזזית, איש נמרץ, פעל תמיד באסרטיביות, נאמן ובלתי מתפשר עם מטרותיו.
פרפקציוניסט, לא היה איש קל, נחרץ בדעותיו, אף כי היה מוכן לקבל מרות.
קל להיתחמם ולהתרתח, עד לפעמים איבוד שליטה, אבל מוכן תמיד לעזור לחברים, חבר של חברים.
מסור בצורה בלתי רגילה לכל מה שעשה , פטריוט גדול של הקיבוץ. האמין בקיבוץ ובעקרונות הקיבוץ גם בזמנים הקשים, הקיבוץ היה עמוק בליבו . הקיבוץ והמשפחה, אלה היו שני בסיסיו, בעל נאמן, אבא וסבא אהוב.
כך היה שמואל, דמות לא שגרתית בנוף של קיבוצנו.
ואסיים רק בקוריוז: שמואל היה אוהב גדול של סרטים. בכל כרטיסי הסרטים במכלול, בכל כרטיס
שפתחתי, נוכחתי ששמואל כבר ראה את הסרט.
שמואל, בשם חברי ברור חיל, אנחנו נפרדים ממך, תנחומינו לקריסטינה לכל בני המשפחה, לך לשלום
ושיהיה זכרך ברוך.

חסר רכיב